מלגנובו ניסינו קצת לתפוס טרמפים לורשה, אבל התנועה לכיוון העיר לא נחמדה במיוחד. בסוף לקחנו אוטובוס למרכז ורשה, ומשם לאיזה תחנת דלק ביציאה מהעיר לכיוון ברלין בערך. שם סקיילה גילתה שהיא איבדה את הארנק. כדי להירגע ישבנו שם והכנו סלט, ואז המשכנו בדרכנו. משם לקח אותנו אמן אוסף עתיקות בטנדר העמוס שלו, נתן לנו קצת גלידה והראה לנו תמונות של היצירות שלו, ושלו מירושלים ופטרה. הוא לקח אותנו עד להתחלה של האוטוסטרדה הגדולה לברלין. היה שם פעם מקום נפלא לעצור, אבל קצת חסמו אותו.
בכל זאת עצר לנו שם מישהו, איש עסקים במכונית יוקרה מטורפת, נסע בשיא האיטיות 180 כל הדרך, ותכנן להוריד אותנו בתחנת דלק האחרונה לפני הפניה שלו. הוא בירר עם חבר, אבל בסוף גילינו שהתחנת דלק בוטלה, והוא הוריד אותנו סתם ככה בשוליים הגדולים שלפני הפניה. זה נראה כמו מקום מסוכן שאפחד לא יעצור בו בחיים, אבל אחרי בערך דקה עצרה לנו ברבי שעובדת כמזכירה במכון לניתוחים פלסטיים באיטליה. היא אמרה שהיא גם תפסה טרמפים פעם, בתוך פולין, והיה די קל, אבל קצת מסוכן. היא הורידה אותנו במחסום של הכביש אגרה, שם חשבתי שיה סיכוי טוב לטרמפ עד לברלין. שם הייתה שקיעה מדהימה.
לא תפסנו טרמפ לברלין, אלא עוד איזה שלושה טרמפים, שקידמו וקידמו אותנו עד לתחנת דלק בטבעת שמקיפה את ברלין. משם לא הצלחנו לצאת והלכנו לישון. בבוקר שוב ניסינו, בשני הכיוונים, ללא הצלחה. בסוף התחלנו ללכת לכיוון העיר, הגענו לאיזה פרבר לא ברור ואחרי כמה שאלות כיוונים מישהו נחמד לקח אותנו לתחנת רכבת. גם הוא תפס טרמפים בצעירותו, לבולגריה וחזרה. זהו, נגמר החלק השני של המסע הבלטי - סטוקהולם-ברלין, שישה ימים, לילה בספינה, שניים בתחנת דלק, חוף נהר, יער וטריילר. מוצלח ביותר.
No comments:
Post a Comment