אני אתחיל מחדש. הייתי קודם באינטרנט קפה וכתבתי, אבל זה לחלוטין לא עבד. כל הרעיון הזה של TIME IS MONEY לא עוזר להעביר תרעיון שלטיול. עכשיו אני בהוסטל עם הרבה ילדים, מה שלא הרבה יותר טוב, אבל לידי יש גרמני שלומד תיאולוגיה וקורא קצת עברית אני חושב, מה שדי מגניב. טוב.
טסתי לבוקרשט, ופחדתי קצת. הייתי בטוח שאמצא את עצמי באיזה עולם אורבני כבד, מה שמבאס אותי קצת, אבל מהמטוס ראיתי סביבה קצת כפרית, אז סבבה.
באמת נחתתי בשדה תעופה קטנטן, מאלה שבא האוטובוס של השדה, ואתה נדחף לאוטובוס שיסיעו אותך, ואז הוא נוסע בדיוק חמישים מטרים עד לטרמינל. שם נדחפתי עם כל הישראלים המאורגנים, ואיזה שלישית צעירים שראיתי בתל אביב, נראה לי בנסיך. עברתי את זה והלכתי לאוטובוסים, ל783 כמו שאבאשלי אמר, ונסעתי, שמח שאני לא בכיוון ההפוך, שפקוק לגמרי. דיברתי והבנתי שאני בכיוון ההפוך, ירדתי באיזה תחנה קטנה, קצת מאוכזב וקצת שמח שהופ אני מוצא את עצמי במקום צידי, בלי תיירים. אז תפסתי את האוטובוס בכיוון הנכון והפקוק, נתקלתי בבעיות לשלם, כי הכל עם כרטיסים ואי אפשר לדבר עם הנהג, אבל לא נורא. עד לפיאצה ויקטוריה, ומשם מטרו, הלוך ושוב וחוזר חלילה, עד שהבנתי תכיוון, ויצאתי בפיאצה אונירי, שם יש בעיקר בתים גדולים ומכוערים, וגם פרסומות גדולות, למקדונלדס וכאלה, וגם פוקס, קנוולו, תנובה ועלית. הסתובבתי שם קצת, יש נהר וכמה בניינים ישנים, והלכתי בכיוון שלטים לתחנת מטרו אחרת, מה שהסתבר כטעות, וחזרתי אחורה, לאותה תחנת מטרו, ונסעתי לפאצ'י, איפה שהאוטוסטרדה. יצאתי ומצאתי שם בחור שכבר תופס טרמפים, קבעתי לעלות איתו אבל הטרמפ הראשון היה לאחד, אז החלפתי אותו. די מהר באה משאית קטנה, בחור בן 26 מבוקרשט, שלקח אותי לפיטשטי. צילמתי, אם תגדילו את השעון שם, תראו שהשעה 11 בערך, פחות משלוש שעות מהנחיתה. הא הא הא, זה עושה אותי מאושר.
הנוף בשלב הזה באמת היה די משעמם. כשהגענו הוא אמר לי שלא יתנו לי טרמפ בחינם מכאן. נתתי לו 20 ליי והלכתי לנסות. עברו אותי זוג רומני שהתחיל לנסות לתפוס טרמפים לפני. חוצפנים. משם תפסתי בחור די נחמד, בחינם דווקא, שלקח אותי ישר לתחנת אוטובוס בסלטינה. האיזור נראה מגניב, תחנה מרכזית עם דוכן בירה בחוץ, אז החלטתי לקחת אוטובוס, ובינתיים להסתובב ולראות מה קורה. היו שני דוכני שווארמה, אבל לא פלאפל. באחד היה מישהו שדיבר אנגלית שהבין מה זה בלי בשר וכיוון אותי לכיוון לא ידוע, ובשני מישהי שיודעת ספרדית, שהזמינה בשבילי אוכל במסעדה שליד. אחרי זה הלכתי לשתות בירה בדוכן, חצי ליטר שלוש שקל. תענוג.
משם הנוף התחיל להיות מגניב, יותר ירוק וחום, ובתים כפריים עם כל הצבעים המנוגדים שלהם, אדום חום, צהוב ירוק, סגול וכאלה. הגעתי עם האוטובוס עד לקריובה, גם תחנה מרכזית עם שוק, כולל שני רחובות שמוקדשים לאבטיחים, יש להם קטע כזה.
הבחור עם האבטיחים שצילמתי התעניין קצת, לקחתי תכתובת שלו, אני מקוה לשלוח תמונה. אכלתי גלידה וניסיתי להגיע לקצה העיר, מה שהתברר כדי קשה. בסוף הייתי צריך לקחת אוטובוס פנימי, בו פגשתי בחורה שהיה לה מאוד קשה עם זה שלא לקחתי רכבת.
Why don't you take the train?
I don't know
More fun that way?
Yeah
Want a souvenir from Craiova?
אני תמיד לוקח מתנות. נתנה לי את הצמיד שלה. איזה חמודה. אני מקוה לחזור לסביבה.
בקצה העיר היו כמה צוענים, או משהו כזה, כולל ילדה קטנה ערומה ששיחקה עם מין מפוח. אבל הם לא אהבו את התעניינותי. תפסתי טרמפ לקאלאפאט, עיירת גבול עם בולגריה. צילמתי את ההחלפת כספים, והשוטר התחיל להציק לי, והתעניין בצילומים, וסגרנו שאם הוא משיג לי טרמפ לסרביה אני קונה לו רדבול. גם אני הטרדתי את כולם, אבל לא הצליח. לפחות צילמתי מפה איזורית מכמה נהגי משאיות, וכיוונתי את המסלול הסרבי שלי מחדש, שבמקום האוטוסטרדה יעבוד דרך בור, שבטעות בלבלתי עם באר, שאמורה להיות עיירת תיירות יפה. בסוף עליתי על המעבורת ברגל, מה שהיה די מוזר.
הגבול הטבעי רומניה בולגריה.
ירדתי מהמעבורת ברגל, היחיד, והלכתי לכיוון וידין, העיירת גבול בצד השני. הגעתי למקום נטוש לגמרי, ואף אחת ממכוניות המעבורת או אחרות לא עצרה לי. חשתי ייאוש קל, ותפסתי טרמפ עם סוס.
עברתי דרך האיזור החיצוני של העיר, שהיה מגניב, בתים כפריים יפים. באמצע היו גם צוענים? בולגרים כאלה שזרוקים לגמרי באמצע הירוק שמחות לעיר. תכננתי לישון שם, אבל לא הלך. הם הביאו אותי עד לגראז' שלהם שדי בעיר, ואמרו לי ללכת למלון. קיבלתי הוראות לכיוון המלון. לך עד לבניין הגבוה, ותפנה שמאלה. עיירה עם בניין גבוה אחד. משו כמו מגדל שלום. הגעתי, הסתובבתי, שקלתי את הרחוב, בסוף פחדתי. לא יודע אם הזדקנתי, או פחדתי על המצלמה, או שזה היום הראשון, אבל לא היה לי אומץ לישון ברחוב. באסה. אולי פעם הבאה. בסוף נפלתי על מלון ב20 יורו. מקלחת והכל. יש משהו ממש אמיתי בלהיות במלון לבד, שאין בהוסטל או אוהל. כי שמה אתה עדיין משחק קצת, ובמלון, לבד, כל הבדידות נופלת עליך. תייר מזדמן. סוכן נוסע בדרכים. אסוציאציות זקנות ובודדות. איזה כיף. לצחצח שיניים, להתרחץ, לארגן את עצמך לבד. לילה טוב, עוד יום.
No comments:
Post a Comment