לקחתי כמה תמונות. לא כי אין אותם כבר, פשוט כי העדשה הרחבה נשברה לי כשהייתי קצת שיכור בגוצה, ובבודפשט קניתי חדשה. כמה התגעגעתי לעדשה רחבה.
בודפשט ענקית. לפחות חמש שעות הליכה קוטר, מה שמאוד מקשה על לטייל אותה בשיטה הרגילה שלי. יותר רחובות ענקיים מלונדון, יותר ארמונות וכאלה מפריס. אני רוצה לטייל אותה כמו זקן. היום הלכתי ברחוב יחד עם האנשים המאורגנים, ונכנסתי לאיזה קתדרלה. איזה יופי. כל האמונות הטפלות האלה עשו משהו מטורף. בפנים בפנים יש את זה -
בפנים יש יד של איזה מלך / קדוש מהמאה האחד עשרה. לא פסל או מודל שלה, ממש היד. מטורפים. מלא פסלים ומונומנטים, חלק מהתקופה הסובייטית, ולידם שלטים על כמה הם שונאים את התקופה הסובייטית. יש מלא פסטיבלים, אפילו אחד יהודי עם דודו פישר. והמון תערוכות, כולל
BODIES
. חשבתי ללכת, אבל אני לא בטוח מה אני חושב על החתיכת חרא החולני הזה. רגע, רגע. אוקיי. נראה לי שאני מבין מה אני חושב על החתיכת חרא החולני הזה.
בודפשט ענקית. לפחות חמש שעות הליכה קוטר, מה שמאוד מקשה על לטייל אותה בשיטה הרגילה שלי. יותר רחובות ענקיים מלונדון, יותר ארמונות וכאלה מפריס. אני רוצה לטייל אותה כמו זקן. היום הלכתי ברחוב יחד עם האנשים המאורגנים, ונכנסתי לאיזה קתדרלה. איזה יופי. כל האמונות הטפלות האלה עשו משהו מטורף. בפנים בפנים יש את זה -
בפנים יש יד של איזה מלך / קדוש מהמאה האחד עשרה. לא פסל או מודל שלה, ממש היד. מטורפים. מלא פסלים ומונומנטים, חלק מהתקופה הסובייטית, ולידם שלטים על כמה הם שונאים את התקופה הסובייטית. יש מלא פסטיבלים, אפילו אחד יהודי עם דודו פישר. והמון תערוכות, כוללBODIES
. חשבתי ללכת, אבל אני לא בטוח מה אני חושב על החתיכת חרא החולני הזה. רגע, רגע. אוקיי. נראה לי שאני מבין מה אני חושב על החתיכת חרא החולני הזה.
זעקה כללית לשפיות
No comments:
Post a Comment